אז… מה בעצם קרה?
ארגון המורים הכריז באוקטובר 2022 על עיצומים בתיכונים ועל סכסוך עבודה מול משרדי האוצר והחינוך עקב אי חתימת הסכם שכר חדש. הם טוענים כי ההצעות של משרד האוצר עלובות; והצדדים לא קרובים לפשרה.
לאחר מכן הם המשיכו את העיצומים, ואף החריפו אותם כך שכלל תלמידי התיכונים אינם קיבלו את הציונים שלהם. לא לבגרות, לא למתכונת ולא לבחינות ולמטלות אחרות. בזכות פסיקת בית הדין לעבודה, ציוני הבגרויות ובחינות המתכונת פורסמו, אך שאר הציונים לא. חשוב לציין שאירועי ההערכה נעשו כרגיל – אבל בלי פרסום ציונים.
נכון לעכשיו המשא ומתן בין ארגון המורים למשרדי האוצר והחינוך אינו מתקדם, אלא נשאר תקוע כמו בכל שאר החודשים האחרונים. כלל תלמידי התיכונים אינם קיבלו את תעודות סוף השנה.
פשוט ביזיון
בתור תיכוניסטית, אני לא יודעת מה הציון שלי באף אחד מאירועי ההערכה שבית הספר קיים ואף לא בתעודות סוף השנה. מה שמקשה עליי לדעת במה אני צריכה להתמקד לקראת השנה הבאה.
על אחת כמה וכמה שאני סטודנטית לתואר ראשון, כך שאני חייבת לדעת האם יש לי ממוצע ציונים העומד בדרישות משרד החינוך כדי להמשיך את לימודי התואר.
הבעייתיות לדעתי באה בעיקר לידי ביטוי באי פרסום הציונים לכלל אירועי ההערכה לתלמידי כיתות י'. בכיתה י'א מתחילות הבגרויות, כך שכתוצאה מאי פרסום הציונים – תלמידים יכולים להגיע לבגרות עם פער לימודי שלבתי הספר ייקח הרבה זמן לסגור (אם בכלל יצליחו). מה שעלול לגרור ירידה בציוני הבגרות בכלל המקצועות, דבר שמשרד החינוך אינו ערוך אליו.
התלמידים שוב שקופים
לתלמידי התיכון בישראל אין קול חזק וברור שמקבלי ההחלטות ייקחו בחשבון במהלך המשא ומתן, גם לא מועצת הנוער הארצית. כתוצאה מכך בשנה"ל הקודמת יכולנו לראות שתלמידים בבתי ספר מארגנים שביתת מחאה ללא גיבוי של אף גורם, לא עירייה ולא מועצת הנוער. דבר שבאופן קולקטיבי הוריד לכולם ממנות החיסורים.
אמנם התקשורת מנסה להשמיע את קול התלמידים, אך גם זה בכתבות קצרות שאינן בעלות השפעה על כלל הציבור. התלמידים אכן משמיעים את קולם בתוך בתי הספר, אך גם למורים אין מה לעשות.
הגיע הזמן שהתלמידים יפסיקו להיות שקופים. יפסיקו להיות הראשונים שפוגעים בהם בסכסוכים הפנימיים של ארגוני המורים עם משרדי הממשלה. הגיע הזמן שהממשלה וארגוני המורים ייכנסו למו"מ אינטנסיבי עד שייצא עשן לבן מהחדר ויגיעו לסיכום שלא יפגע בתלמידים.